איננו יודעים איך נכתב ספר הזוהר, לא כל שכן מה המקור לראייתו ותובנותיו. הדברים נראים כמגיעים מעולם אחר. לא לחינם רבי שמעון גילה אותם כשהיה גנוז במערה ומכוסה בחול עד מעל לכתפיו, כמעט מחוץ לגוף. עד כמה שידוע לנו לא השתמשו המקובלים בחומרים פסיכדליים, אך קרוב לודאי שהייתה להם פרקטיקה כלשהי להרחבת התודעה ולגילוי. הקבלה היא מסורת מימי הנביאים. הזוהר מטייל בין החיים לבין המתים, העולם הזה והעולם העליון, בני אדם, נשמות ומלאכים. עבורנו הדבר נראה פנטסטי ואולי ממוצא. אבל די להביט במסורות רוחניות אחרות, כגון זו המסורות יוצאות הודו כדי לדעת שהדברים אפשריים ומתרחשים. אולם בסופו של דבר מה פתח בפניי חכמינו את מילות התורה בצורה הזאת, שאיפשרה להם לראות את העולמות כמו מהזווית של האור המחיה אותם? אולי לא נדע זאת לעולם.
הזוהר מציע פרספקטיבה אחרת, שרואה את ההוויה כזרימת חיים מתמדת מן האינסוף אל העולמות והנבראים. תפיסה שרואה איך בתוך ומאחורי כל דבר יש רמז לעומק חי ורוטט עמוק יותר. הסתכלות שיש בה חיים וקדושה, וגם הבחנה. שקוראת את המתבוננים בה אל דיוק והתעלות חייהם.
הזוהר מכניס אותנו לתודעה שרואה איך הכול שזור ומיוחד באחדות – "כֹלא חד", ודווקא מתוך ההבחנות, הסידורים והמבנים המפורטים שהיא מציירת, שאינם אלא ציצים ופרחים של כוח החיים המיוחד. וחשוב לי לומר שרק הבנה וקליטה שכלית של ארמונות מילוליים אלה תסביר כראוי את הזוהר, ושעד לאותו שלב אנחנו מדברים על מבואות, שכן ההבנה המדויקת נתונה בהם בעצמם.
הזוהר מבקש לשלב את הידיעה המובהקת והמבחינה של היהדות והתנ"ך יחד עם גישה למיסתורין, לפנים הרכות, האפלות, הסוערות, הכאוטית, הלא-נודעת והבלתי ניתנות לתמלול של המציאות והחיים. יש בו כמיהה והבנה אל הנשי, וכמיהה והבנה אל המיתי והמאגי. מתוכם הוא קורא את התורה מחדש בצורה שמחדשת אותה תוך שמירה עילאית על קדושתה.
מתוך כך עובר חידוש ועיבוי גם הרעיון האלוהי, וללא עזיבת המונותאיזם המקראי מתווספים רבדים עמוקים יותר. ניסוח קוהרנטי של התאולוגית יש הזוהר הוא עניין למאמר אחר, אך די לומר שהוא משלב מקרא, פילוסופיה, מיסטיקה, ידע אזוטרי וכמיהה פרסונלית, ומהווה מענה הולם ביותר לשאלות שאנחנו שואלים עד היום הזה.
הזוהר מבקש שוב ושוב לקלף את פני-השטח הגסים של החיים, על מנת להגיע ולגעת בפרי החיוּת שבפנים. הוא קורא לידיעה שהיא גם חיבור ורגש וייחוד עם המוחלט. מרגע שהתחברתם לשקע הזה, הוא יוצר בכם מחויבות אישית ומעורבות אישית עם העניין האלוהי, קנאות וכאב יחד עם עונג, רוחב דעת ופליאה.
