לפנות נעילה

נַחְזֹר לִהְיוֹת

כְּמוֹ אָז:

אַתָּה בּוֹרֵא,

אֲנִי אֲנִי

חֲבוּקִים בְּחֵיק אֶחָד.

לֹא נִצְטָרֵךְ אָז עוֹד בֵּינֵינוּ

תּוֹרוֹת וְסִבּוּכִים

נַשְׁאִיר מֵאֲחוֹרֵינוּ

צַוִּים וּפִצּוּלִים.

אַתָּה תִּהְיֶה נָקִי, לָבָן,

מִרְקָע לְתוֹדָעָה

אֲנִי אֶהְיֶה תָּמִים, חָשׂוּף

פָּשׁוּט כִּפְשִׁיטוּתְךָ

אֲנִי אֶהְיֶה עִם כָּל-שֶׁאֲנִי

לְנֹכַח מַבָּטְךָ

אַתָּה תִּהְיֶה נָגִישׁ, זָמִין,

מֻנָּח לִנְגִיעָה.

אֲנִי אֶסְלַח לְךָ עַל

שְׁבִירוּת וְעַל שׁוֹאוֹת

אַתָּה גַּם לֹא תִּזְכֹּר עוֹד

בְּגִידוֹת וְשִׁכְחוֹת

אַתָּה תִּהְיֶה נִכְסָף, נִדְרָשׁ

כֶּלֶב הָאֲהוּבָה

אֲנִי אֶהְיֶה לְעֵד אוֹהֵב

לִסְגֹּד לְיִחוּדְךָ. 

לֹא נִצְטָרֵךְ כְּבָר עוֹד בֵּינֵינוּ

פְּרָטִים וַהֲוָיוֹת

נַשְׁאִיר מֵאֲחוֹרֵינוּ

תְּלוּנוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת.

אֵלִי, אַל פַּחַד!

יֵשׁ עוֹד זְמַן 

לִבְרֹא לָנוּ מִלִּים חֲדָשׁוֹת לִבְלִי סוֹף

עוֹד נָאִיר צוּרוֹת בְּפֶה אַחֵר

בְּנִיב הָאֲהָבוֹת

אֵלִי, רָאָה!

עוֹלָם נִסְגַּר

עַל שַׁעַר שֶׁהָיָה

וּבָהּ בָּעֵת קְלִידַת מַפְתֵּחַ

לַהֲוָיָה הַחֲדָשָׁה

שחר פרידמן

אלול תשפ"ה